מה זאת עייפות קוגניטיבית, מהי השפעתה עלינו

 ומתי היא תוקפת אותנו ?

אם אתה אדם מן השורה, כמו רוב האנשים, שלא פיתח אסטרטגיה מתי הוא הזמן הטוב ביותר כדי להתמודד עם כל משימה . הנה התשובה לשאלה למה אתה צריך!

אתה מגיע למשרד , וכרגיל , מתמודד עם שורה ארוכה של משימות שעליך לבצע : לחזור לעמיתיך על פרויקטים משותפים ,לקרוא ולענות למיילים, לסיים את בדיקת הביצועים בפרויקט אחד, להתקדם בפרויקט אחר , להחליט על הצעדים הבאים לפרויקט הבא וכ"ו .

אתה מרגיש מוצף....עמוס...?

מחקר שנערך לאחרונה מצביע על כך שיש לחשוב באופן אסטרטגי יותר על האופן שבו השעה ביום משפיעה על ההחלטות והביצועים שלך.

מחקרים הוכיחו באופן עקבי, כי במהלך יום רגיל, המשאבים הנפשיים של כולם מתרוקנים. לכן , ככל שהיום מתקדם, אנחנו הופכים עייפים יותר ויותר וכתוצאה מכך  צפויים להפגין ביצועים נמוכים מן המצופה במשימות העבודה שלנו.

עייפות קוגניטיבית היא מצב שכיח מאוד הנובעת ממעורבות מתמשכת במשימה ובדלדול המשאבים הנפשיים שלנו. זה נראה מובן מאליו , נכון? עם זאת, רובנו המכריע  מתעלם מהעייפות הקוגניטיבית, למרות העובדה שהיא משפיעה  על בחירותינו והתנהגויותינו בדרכים עמוקות.

מחקרים הוכיחו כי תוצאות עייפות קוגניטיבית מתמשכת  הן שחיקה בעבודה, מוטיבציה נמוכה, מוסחות מוגברת  (קושי במיקוד הקשב), ועיבוד מידע בעייתי . הוכח כי עייפות קוגניטיבית  אפילו מורידה את איכות השיפוט וקבלת ההחלטות של כולם, כולל אלה של מומחים.

למשל , המדענים שי דנציגר, יונתן לבב, וליאורה אבן-נעים-פסו ניתחו 1,112 פסקי בית משפט השחרורים  (parole court)  וסימנו את הפסיקות החיוביות במהלך היום. הם גילו כי השופטים היו בסבירות גבוהה יותר לסרב לבקשה של האסיר ככל שהתקדמו דרך רצף של מקרים ביום נתון. באופן ספציפי יותר, משקלם של פסקי דין סבירים התחיל גבוה ועמד על כ-65% בתחילת היום, אבל הלך וירד במהירות לאורך היום. עד להפסקת האוכל, הפרופורציה של פסקי דין חיוביים היה קרוב לאפס. כאשר ביהמ"ש חזר לפעילות, לאחר ההפסקה, הדפוס חזר על עצמו- התחיל גבוה ונגמר עם מינימום פסיקות חיוביות בסוף יום העבודה- קרוב לאפס.

מעניין לדעת כי השופטים לא היו מודעים לעובדה כי אנרגיה מנטאלית היא הכרחית לדיון פורה וזהיר וכן שלאורך יום העבודה האנרגיה המנטאלית שלהם מידלדלת, אלא אם ניתנת הפסקה לשופטים לטעון מחדש את מצבורי האנרגיה המחשבתית שלהם.

ראיות עבור אותו סוג של עייפות קוגניטיבית נמצאו בהקשרים אחרים, כולל צרכנים הבוחרים בין מוצרים שונים ורופאים הרושמים אנטיביוטיקה.  חוקרים מצאו כי רופאים לעיתים קרובות רושמים אנטיביוטיקה מיותרת עבור זיהומים בדרכי נשימה. גם הרופאים חווים תשישות קוגניטיבית במהלך יום העבודה שלהם, ונמצא כי יותר מרשמים לאנטיביוטיקה ניתנים בסוף יום העבודה לעומת בתחילתו . וכך, בעוד רופאים מקבלים החלטות טיפול רבות בכל יום, הביקוש המצטבר של החלטות אלה מוביל לבחירות הולמות פחות בהמשך היום.

 הראיות מצביעות על כך שהשפעת הביקוש הכולל של החלטות מרובות על המשאבים קוגניטיביים של אנשים לאורך כל היום, שוחקת את יכולתם להתנגד להחלטות קלות והחלטות בלתי הולמות / רעות.

באופן דומה, שעה מסוימת ביום יכולה להשפיע על ביצועים. האנס ה. סיברסטיין  מהמרכז הלאומי הדני למחקר חברתי, מרקו פיאוברסן מאוניברסיטת קופנהגן , ופרנססיסקה ג'ינו מצאו כי  השעה ביום משפיעה על הישגי התלמידים בבתי הספר. המחקר נערך על ילדים בני 8-15 בבתי ספר ציבורי דנים בשנים 2009/10 ו- 2012/13 - מדגם של יותר משני מיליון. במחקר מדדו את ההשפעה של השעה ביום והפסקות על ביצועי התלמידים במבחנים סטנדרטיים. בקנה אחד עם התחזיות, עייפות קוגניטיבית הובילה תלמידים לביצועים גרועים במבחנים ואילו ההפסקות מילאו את מצבורי האנרגיה המחשבתית שלהם.

באופן ספציפי, המחקרים הובילו לשלושה ממצאים עיקריים:

1.      ככל שהמבחן התקיים מאוחר יותר באותו היום, ביצועי התלמידים במבחן ירדו.

2.      הפסקות גרמו לשיפור משמעותי בביצועים.

3.      השפעת השעה ביום והשפעת הפסקות לא הייתה הומוגנית - כלומר,  תלמידים עם ביצועים נמוכים הושפעו יותר על ידי הפסקות (וגם על ידי השעה ביום) מאשר תלמידים עם ביצועים גבוהים. חשוב לציין, הפסקה של  20 עד 30 דקות גורמת שיפור  גדול יותר בציוני מבחנים לעומת  ההשפעה של הידרדרות קוגניטיבית של שעה. לכן, אם הייתה הפסקה אחרי כל שעה, הציונים במבחנים ישתפרו לאורך היום. אבל אם ההפסקות מתקיימות רק כל שעה שניה כמו במערכת החינוך הדנית, ההשפעה הכוללת היא שלילית.

המחקרים שהוצגו בכתבה זו מרמזים על כך שלשעה ביום ולהפסקות במהלך יום העבודה יש  השפעה משמעותית על ההחלטות, ההתנהגות, ועל הביצועים שלך. אז כאשר אתם מתכננים את יום העבודה ומתעדפים את המשימות שלכם, ייתכן שתרצו לשקול בזהירות גורמים חיצוניים אלה. הקפידו להתמודד עם משימות הדורשות תשומת לב רבה ואנרגיה נפשית מוקדם יותר ביום העבודה ולקחת הפסקות במהלך היום. ואם אתם שוקלים ורוצים שהצוותים שלכם אות אתם יעבדו בצורה אפקטיבית יותר אנו כאן לייעץ לכם איך עושים זאת

בברכה,

אילה פינקוייס וצוות היועצים של Coachvision

אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני.(P.M.A )

המאמר מבוסס על כתבתה של Francesca Gino בHarvard Business Review-

מה ההשלכה של היותנו מחוברים כל הזמן?

מה ההשלכה של היותנו מחוברים כל הזמן?

אם חשבתם  שהיותנו מחוברים כל הזמן לסמארטפון מביא תועלת, חשבו שנית.

ההשלכה הגדולה ביותר של המהירות החדשה שלנו היא ההשפעה על חיינו, ויותר מכך על מוחנו.

להלן כמה דרכים  שיאפשרו לכם לשמור על מוח בריא ופרודוקטיבי בעבודה.

הצעצועים החדשים המהירים של היום, הסמארטפונים והטאבלטים , עוזרים לאנשים לעבוד מתי, היכן  ואיך שהם רוצים. נרגשים מן  החירות שזה עתה זכו, אנשים נשארים מחוברים 24/7 , ועובדים מהר ככל האפשר.

נסיעה ב"מהירות של בלבול"

ההשלכה הגדולה ביותר של המהירות החדשה שלנו היא ההשפעה על חיינו, ויותר מכך על מוחנו. כשביקרתי בארה"ב, באחד מכנסי המכירות הבינלאומיים, הייתי בחדר הישיבות של ארגון עם מאות עובדים והרים של כסף.  שאלתי את המנהלים הבכירים מה האתגר הגדול ביותר שלהם? ולהפתעתי נאמר לי "האנשים שלנו כל כך מוצפים , לאף אחד אין זמן לחשוב, זה יותר מדי".

אז מה עושים כשנטוורקינג לא עובד? הצפת המידע הבלתי נגמרת מביאה אנשים לטירוף קל. הבנה זו האירה את עיני. אני שומעת הרבה מנהלים ומנהלות מפנטזים על איך חייהם יהיו טובים יותר ברגע שיהיה להם זמן להתארגן, להעסיק עוד עובדים או משקיעים נוספים וכ"ו אבל גם בחברות בעלות כל המשאבים הנחוצים יש כאוס. באופן אירוני, ההשלכה הגדולה ביותר של היותנו מחוברים כל הזמן היא פרודוקטיביות. אף אחד לא מספיק הרבה במשרד. תמיד נשארות משימות למחר. סקר של המוסד לנוירומנהיגות שנערך בקרב 6,000 עובדים מצא כי רק 10% מהם חושבים הכי טוב בעבודה.

"אני צריך ללכת הביתה ולהמשיך בעבודה בלילה כדי להספיק את מה שאני צריך" הוא משפט שאני שומעת המון. עבודה בלילות ובסופי השבוע מובילה לחוסר איזון בחיי משפחה- עבודה. כשעובדים מהבית, בזמננו הפנוי אנו מבלים פחות זמן עם המשפחה והחברים וישנים פחות.  נכון להיום, בארה"ב 30% מהאמריקאים לא מקבלים מספיק שעות שינה.

בימינו אנו לא נותנים למפעלים להעסיק אנשים במשמרות של 20 שעות אבל אנו כן מצפים מהם לענות למייל 24/7. אנו מצפים מאנשים לעבד כמויות אדירות של מידע במשך שעות על גבי שעות.

איננו מכבדים את צרכי המוח בעיקר בגלל שלא ברור לנו מה הצרכים. באחד הגיליונות האחרונים של המוסד לנוירומנהיגות, דן סיגל, פסיכיאטר מ-  UCLA, דויד רוק ושות' הציגו את המדע שבבסיס "צלחת המוח הבריא":

לפי המודל ישנן שבע פעילויות מוחיות שהמוח זקוק להן כדי לתפקד באופן מיטבי ובריא.

פוקוס

מרכיב מרכזי  של "צלחת המוח הבריא" הוא זמן פוקוס= כשאנו מתרכזים במשימה ספציפית ויוצרים קשרים מוחיים עמוקים. זמן פוקוס חשוב לזיכרון ארוך הטווח ולבריאות המוח באופן כללי.

עלינו לעצב סביבות עבודה שמאפשרות לעובדים להתרכז ללא הפרעה. מחקרים הראו כי לאנשים 1-2 שעות ביום בהן הם בשיא מבחינת ביצועים. מה קורה כאשר במהלך השעתיים האלו בהן הם מתפקדים בשיא הם גם מופצצים באינסוף הסחות דעת? חוץ מפחות הארות וחוסר יכולת להתעמק ברעיון, המעבר בין המשימות (המשימה הראשית והמענה למייל/לטלפון) מתיש את המוח שלנו.

מנוחה-התנתקות

 פעילות אחת לה כולנו זקוקים היא מנוחה מספקת. מנוחה למוח היא פעולה הכרחית גם לפתרון בעיות מסובכות. הצפצופים הבלתי פוסקים של המכשירים הניידים שלנו מפעילים את המערכת הנוירולוגית שלנו לרמה גבוהה כל כך שאיננו מודעים לפתרון הבעיות שהמוח שלנו מבצע. כשה"באז" לא מפסיק אנו מפספסים את רגעי ההארה (אאוריקה!) בנסיעה לעבודה או בחזרה הביתה.

פעולת ההתנתקות עלולה להקשות על חלק מהאנשים ולכן עלינו להטמיע גבולות. פולקסוואגן הגרמנית החליטה לכבות את שרתי הבלקברי שלהם ל-12 שעות במטרה לאפשר לעובדיהם מנוחה. חברות נוספות מתנסות  עם רעיונות דומים, כולל צמצום אימיילים פנימיים. 

לטובת מנוחה אמיתית אנשים זקוקים לחופשה בה הם באמת מנותקים. הבנה זו דורשת מאתנו לחשוב מחדש על החופשה השנתית. במקום לצפות שאנשים יצאו לחופשות ארוכות, עלינו לעודד חופשה שנתית קצרה יותר  וסופ"ש ארוך, כל חודש, על מנת לעודד התאוששות. 4 ימים אוף-ליין יכולים להוות מנוחה אמיתית. לעומת זאת, חופשה של שבועיים עלולה להוביל לשבועיים של חפירה החוצה ממנהרת  ה-2000 מיילים שמחכים לנו כשאנו חוזרים מהחופשה.

שני מרכיבים חשובים ב"צלחת המוח הבריא" הם זמן התחברות- כאשר אנו באינטראקציה חברתית עם אחרים וזמן משחק- כאשר יוצרים קשרים מוחיים חדשים. מסתבר כי זמן התחברות חשוב יותר לבריאותנו ול- well being שלנו הרבה מאשר דיאטה טובה. על ידי כך שנעזור לעובדינו להספיק יותר בעבודה נוכל לאפשר להם יותר זמן התחברות ויותר זמן משחק מחוץ לעבודה שלא לדבר על יותר שעות שינה.

 יש לנו מכשירים חדשניים המאיצים את כל מה שקשור לעולם העבודה. להתקדמות במהירות זו יש סכנות שלעיתים קשה לראות. אולי הגיע הזמן להטמיע חוקים ומגבלות לחיינו ההיפר-מחוברים על מנת להקטין את מס' התאונות לאורך "כביש המידע המהיר".

בהמשך למאמרים הקודמים, הצגנו כאן דרכים נוספות שיאפשרו לכם לשמור על מוח בריא ופרודוקטיבי בעבודה. האם תיקחו את הזמן ותיישמו מסקנות אלו בארגונכם? אם כן המוח שלכם יודה לכם והשגת המטרות שלכם קרובה מאי פעם.

הכתבה מבוססת על מאמר של David Rock שפורסם באתר Fortune .

בהצלחה !  

אילה פינקוייס וצוות היועצים של Coachvision

מבחן המרשמלו למבוגרים

אף התערבות טכנית לא תספק, אלא אם כן אנחנו מוכנים לעבוד על עצמנו. רגשות הם בלב הדינמיקה הזאת, ההתרגשות והחרדה הנוצרות על ידי מידע חדש הם הדלק שמניע אותנו לקטוע את עצמנו שוב ושוב, וכל שינוי שאנו מבקשים לעשות יהיה תלוי ביכולת שלנו לגשת, להבין ולמנף רגשות אלה ולא להיות מונעים על ידם באימפולסיביות. אין מרשם פשוט לניהול רגש, אבל יש צעדים שאנו יכולים לנקוט : פעילות גופנית סדירה ושינה מספקת הן קריטיות. הרהורים על החוויות שלנו דרך כתיבה ביומן או אימון אישי או קבוצתי יכול לעזור לנו להבין את התגובות הרגשיות שלנו. ואולי ההמלצה הכי חשובה היא מדיטציה, אפילו רק כמה דקות בכל יום הוכחה כבעלת השפעה חזקה על היכולת שלנו לחוש את הרגשות שלנו ולמקד את תשומת הלב שלנו. המטרה של מדיטציית מיינדפולנס היא לא לגרום לנו להרגיש טוב יותר, אלא לגרום לנו להרגיש יותר טוב.

מה הקשר בין מבחן המרשמלו, המוח שלנו והיכולת להצליח בעידן הטכנולוגי המודרני שאנו חיים בו?

מבחן המרשמלו נערך במקור על ידי הפסיכולוג וולטר מישל בשנות ה -1960 המאוחרות בסטנפורד והפך להיות אבן בוחן של הפסיכולוגיה ההתפתחותית . ילדים בגילאי ארבע עד שש, הושמו לבדם בחדר המרוהט רק עם שולחן וכיסא . פינוק יחיד, שנבחר על ידי הילד, הונח על השולחן ( בנוסף למרשמלו, החוקרים הציעו גם עוגיות אוריאו ומקלות מלוחים). נאמר לכל ילד שאם יחכה 15 דקות מבלי לאכול את הפינוק , הוא יקבל פינוק נוסף (2 מרשמלו).
מחקרי המשך עם הילדים מאוחר יותר בגיל ההתבגרות הראו מתאם בין היכולת לחכות מספיק זמן לקבלת פינוק נוסף לבין מגוון ביטויים של הצלחה בחיים, כגון ציוני פסיכומטרי גבוהים יותר. מחקר fMRI משנת 2011 בו השתתפו 59 מהילדים בניסוי המרשמלו המקורי- כעת בשנות ה-40 לחייהם-מצא כי הילדים שבזמנו הראו סבלנות ודחו את הסיפוק המיידי לטובת פרס גדול יותר מאוחר יותר, הראו רמות גבוהות של פעילות מוחית בקורטקסט הפרה- פרונטאלי. ממצא זה חשוב במיוחד שכן מחקרים נוירולוגיים משני העשורים האחרונים הראו כי איזור מוחי זה אחראי על הפניית תשומת הלב שלנו ועל שליטה ברגשות שלנו.
כמבוגרים אנו עומדים מול גרסה של מבחן המרשמלו בכל רגע של ערות, בכל דקה של היום, כל יום. איננו מתפתים ע"י פינוקים מסוכרים אלא ע"י מחשבים, דפי אינטרנט, פלאפונים, טאבלטים- כל המכשירים המחברים אותנו לרשת הגלובאלית של מידע- למידע שעושה עבורנו מה שעשה המרשמלו לילדים במחקר.

ממתקים וחטיפים מפתים אותנו להרגלי אכילה לא בריאים בגלל המערכות המסחריות והחקלאיות המספקות לנו את צרכי ההזנה להם אנו זקוקים. מערכות אלו שונות לחלוטין מהמערכות בהן לקחנו חלק כגזע מתפתח. בני האדם הראשונים חיו בעולם עני מבחינה קלורית. עולם בו חתיכת פרי הייתה גם נדירה וגם יקרת ערך. המוח שלנו פיתח מנגנון תגובתי לפינוקים מסוג זה, מנגנון ששיקף את הערך שלהם-עליה גבוהה בעניין והתרגשות ותחושת סיפוק וזכייה בפרס, תחושות שבני אנוש תופסים כמענגות במיוחד. אבל, האנושות עם התפתחותה, עיצבה את העולם מחדש. באופן קיצוני הפחתנו את העלות והמאמץ הכרוכים בהשגת קלוריות, אך עדיין יש לנו את אותו מוח מלפני אלפי שנים, וחוסר התאמה זה הוא הבסיס והסיבה לכך שאנו נאבקים לדחות סיפוקים הקשורים באכילה ואוכלים מאכלים שאנו יודעים שאנו לא אמורים לאכול.
תהליך דומה מתרחש בתגובה שלנו למידע. הסביבה שעיצבה אותנו כגזע הייתה ענייה במידע כפי שהייתה ענייה בקלוריות. מאפייני הסביבה, ובפרט החברים בקהילה הקרובה שלנו והאינטראקציות שלנו איתם השתנו רק לעתים נדירות ובהדרגה. מידע חדש בצורה של חברי הקהילה חדשים או דרכים חדשות לאינטראקציה היו אירועים חריגים ובולטים, כי בדרך כלל סימלו משהו בעל חשיבות רבה. בדיוק כפי שהמוח שלנו פיתח מנגנון תגובה שמעדיף פינוקים מתוקים, התפתחנו לשים לב למידע חדש על האנשים סביבנו והאינטראקציות שלנו עימם. אבל בדיוק כמו שפיתוח חקלאות תעשייתית ומסחר המוני שינה משמעותית את סביבת הקלוריות שלנו, קישוריות גלובלית שינתה משמעותית את סביבת המידע שלנו. עכשיו אנחנו מופגזים ללא הרף עם מידע חדש על האנשים סביבנו וההגדרה של "אנשים סביבנו" השתנתה באופן בסיסי. היום אנו במגע עם יותר אנשים מאשר שהאדם הקדמון פגש במהלך כל חייו. כל זה מהווה אתגר קריטי למוח -הגרסה הבוגרת של מבחן המרשמלו.לא רק שאנחנו מופצצים כל הזמן על ידי התראות, אזעקות, צפצופים, רטט וכ"ו שאומרים לנו שמידע חדש הגיע, אנחנו כל הזמן קוטעים את עצמנו כדי לחפש את המידע חדש. אנחנו שולפים את הטלפונים שלנו בזמן שאנחנו בשיחה עם מישהו. אנחנו בודקים הדואר האלקטרוני שלנו בזמן שאנחנו עוסקים במשימה מורכבת שדורשת ריכוז מלא שלנו. אנחנו סורקים את הפיד של הפייסבוק שלנו למרות שרק בדקנו אותו לפני דקה. יש ראיות המצביעות על כך ששיבושים אלה מקשים עלינו לעשות את העבודה הטובה ביותר שלנו, מפחיתים את התפוקה שלנו ,ותורמים לתחושה של הצפה.
זה לא עוזר שתעשיות טריליוני דולרים מקדישות את המוחות המבריקים שלהם ומשאבים עצומים להמציא דרכים חדשות וטובות יותר כדי לנצל את חוסר ההתאמה הזה בין התגובה הנוירולוגית שלנו למידע חדש והסביבה עתירת המידע הנוכחית שלנו. אנו נתונים לחסדיהם של מערכות מאוד חזקות ומעוצבות היטב במטרה המפורשת של להפריע לנו וללכוד את תשומת הלב שלנו.המהפיכה החקלאית והמהפיכה התעשייתית הן באופן ברור רווח נקי של האנושות, הן אפשרו ליותר אנשים לחיות חיים טובים יותר מאי פעם וזו טעות חסרת טעם לחשוב על להחזיר את הזמן לאחור. באופן דומה מהפיכת המידע מסייעת לנו להתקדם משמעותית כגזע. אבל, כפי שאנו צריכים לשמור על עצמינו מבחינת צריכה קלורית, ולדחות סיפוקים על מנת לאכול בצורה מזינה ובריאה, עלינו לשמור על עצמינו מבחינת צריכת המידע, להתנגד למשיכה למקבלה המנטאלית ל"ג'אנק פוד" על מנת לחלק את הזמן שלנו ואת תשומת הלב שלנו בצורה יותר אפקטיבית. אז מה עלינו לעשות?

• להיות מודעים לבעיה.

מודעות לעיתים רחוקות מספיקה להניע שינוי, אבל היא תמיד הצעד הראשון. שאלו את עצמכם: באיזו תדירות אתם בודקים את הטלפון שלכם? האם ההסתכלות בטלפון פוגעת באינטראקציות אחרות? באיזו תדירות אתם מפסיקים עבודה ממוקדת על מנת להסתכל על תיבת הדואר הנכנס שלכם? האם זה שובר את הריכוז שלכם או משפיע על כמות הזמן לביצוע משימות אלה? באיזו תדירות אתם סורקים את הפיד בפייסבוק ? האם בדיקת הפיד מובילה לבזבוז זמן? אנו עומדים בפני מבחן המרשמלו כל הזמן – האם אתם בתחושה שמגיע לכם ציון עובר או נכשל?

• ראו את הכלים שבסביבתכם וקחו עליהם שליטה.

ההפרעות האלה עוררו במכוון על ידי המעצבים של הכלים בהם אנו משתמשים. הכלים הטובים ביותר בהם אנו משתמשים מתחילים להרגיש כמו תכונות של הנוף או אפילו שלוחות של הגוף שלנו; בסופו של דבר אנחנו מאבדים את היכולת לראות אותם ככלים. באילו כלים אתם משתמשים? איך הם מפריעים לכם? איך הם מקלים עליכם להפסיק את מה שאתם עושים? מהן האזעקות וההתראות שאתם יכולים להשבית? 

• לנהלו את רגשותיכם וטפחו את היכולת שלכם למיינדפולנס (מודעות).

•  אז אם אתם מרגישים חוסר אפקטביות בעבודה, חוסר חיבור לעצמכם ולרגשות שלכם , חוסר יכולת להתמקד ולנהל את הזמן שלכם כראוי פנו אלינו:http://www.coachu.org/

אימון Coaching עוסק בחשיבה תוצאתית (בשונה מחשיבה תהליכית) המגדירה קודם כל מהי התוצאה הסופית, אליה אנו שואפים להגיע בתחום כלשהו ולאחר מכן בוחנת את ההווה ואת המשאבים הקיימים והחסרים במטרה להחליט מהי הדרך הנכונה להשגת התוצאה הרצויה.

חברת Coachvision מתמחה באסטרטגיה ופיתוח אישי וארגוני במסגרות מגוונות ומשתמשת בשיטות וכלים חדשניים ממדעי המוח ויעוץ ארגוני.

Ed Batista המאמר מבוסס על כתבתו של ב.Harvard Business Review-

בברכה,
איילה פינקוייס וצוות היועצים של coachvision
אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני (.P.M.A)



מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הרשמו באתר שלנו:
www.coachu.org
טלפון: 09-7655592 פקס: 09-7660640

 בקרו בליקדין שלנו

 קראו את הבלוג שלנו

 הצטרפו לדף הפייסבוק שלי

האם הייתם רוצים לשדרג את התפקוד המוחי שלכם?

6 שינויים פשוטים שיגרמו למוח שלכם לעבוד ביעילות רבה יותר ב-2016

אם תקיימו המלצותינו בכתבה זו- תקבלו תוצאות מדהימות!

בחמש השנים האחרונות, תחום הנוירוסיינס צבר תאוצה משמעותית ונכנס לתחום הניהול החדשני. חברת Coachvision מביאה ללקוחותיה את החידושים האחרונים ומשלבת אותם בפיתוח אישי וארגוני. במאמר זה אנו ממליצים על שינויים קלים באורח חייכם על מנת שתוכלו לקצור הצלחות בשנה הקרובה ואנו מקווים שתהיה זו שנה יצירתית ומוצלחת במיוחד. 
האיבר השוקל קילו וחצי בין אוזנינו שולט בכל דבר שאנו עושים. אנו תלויים בו לגבי כל דבר, בין אם ההחלטה לגבי אילו מתנות חג להחזיר וכלה ביכולת שלנו לשמור על נשימה סדירה. למרות זאת רובנו לא מקדישים הרבה מחשבה ואנרגיה בשמירה על מוחנו. שמירה על המוח היא הדבר החשוב ביותר כדי להבטיח שנה מאושרת ופרודוקטיבית. אז מה הם התנאים האופטימאליים הנדרשים לכך? 

1. נקו את הראש

מחקרים הראו כי מדיטציה משפרת את תפקוד המוח ומעלה את תחושת אושר. מדיטציה קצרה של 5 דקות באמצע יום העבודה תעשה לכם את ההבדל. קחו זמן לעצור ולהתבונן פנימה, התמקדו בנשימה שלכם ונקו את הראש. 

2. למדו משהו חדש

2016 זה הזמן ליצור קשרים ומסלולים מוחיים חדשים: אם תמיד רציתם ללמוד איך לגלוש בים, ללמוד סינית או ללמוד אימפרוביזציה, הקדישו שעה ביום לתחביב החדש שלכם. כל פעם שאתם לומדים משהו חדש המוח שלכם נעשה גמיש יותר ותפקודו משתפר כתוצאה מכך.

3. תנו לעצמכם לישון

מחקרים מוכיחים שחוסר שעות שינה עלול אף לשנות את ה-DNA של המוח ולהפוך אותו פגיע יותר לדיכאון. גם בטווח הקצר, חוסר שעות מסיט קשרים מוחיים ממסלולם. לכן התעקשו על זמן שינה מספק. מומלץ אף לתת לעצמכם זמן ביום למנוחה. תנומה של 10 דק' לא תפצה על חוסר שעות שינה אך תשפר את התפקוד המוחי שלכם בטווח הקצר.

4. אכלו נכון

מזון העשיר באומגה שלוש ופלבונואידים הוכח כמשפר תפקוד מוחי. ניתן למצוא אומגה שלוש באגוזים, ביצים ועלים ירוקים בין היתר. פלבונואידים נמצאים בקפה, פירות יער, עלים ירוקים ושוקולד מריר. דרך טובה להתמודד עם לחצי היום יום ולהעלות את התפקוד המוחי לאכול כל 4 שעות ולהקפיד על ארוחת בוקר. הימנעו ממזונות העתירים בשומן וסוכר וממזון מעובד. הכינו בקבוק מים ושקית אגוזים על שולחנכם.

5. הפעילו את גופכם

הוכח כי התפקוד המוחי משתפר גם באמצעות אימון קצר שגרתי. הליכה של 2 קילומטר ביום מחזקת את הגוף והמוח. נצלו הזדמנויות: אם משהו הכעיס אתכם או שאתם בלחץ לקראת מצגת חשובה, קחו מס' דק' לרוץ במדרגות או לקפוץ במקום. פרץ ההתעמלות הקצר יספק את האינסטינקט המוחי של בריחה או לחימה (flight-or-fight).

6. קחו פסק זמן

בניסוי לקחו צוות עבודה שהיה רגיל לעבוד 7 ימים בשבוע וביקשו מהם לעבוד רק 6 ימים. התוצאות הראו כי למרות קיצור ימי העבודה הצוות סיים יותר דברים - היה יותר פרודוקטיבי וחש יותר גאווה על ההישגים שהשיג בשבוע העבודה הקצר יותר. זו דוגמא טובה לכך שלשיפור התפקוד המוחי יש השפעה ממשית על הפרודוקטיביות. אבל אל תעצרו שם, חופשות הכרחיות לתפקוד מוחי ברמה גבוהה ואין זו טעות שאנשים חושבים הכי יצירתית בזמן שהם בחופשה, זאת ועוד שחופשה של שבוע פעמיים בשנה נמצאה כמאריכה חיים.

במאמר זה הצגנו בפניכם "מתכון" לשיפור תפקודי המוח שלכם בשנה הקרובה. האם תיקחו את הזמן ותיישמו שינויים פשוטים אלו? אם כן המוח שלכם יודה והשגת המטרות שלכם קרובה מאי פעם. 

בהצלחה ! 

אילה פינקוייס וצוות היועצים של Coachvision 

מבוסס על כתבה שנכתבה ע"י MINDA ZETLIN התפרסמה ב- inc.com

 

בברכה,
איילה פינקוייס וצוות היועצים של coachvision
אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני (.P.M.A)



מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הרשמו באתר שלנו:
www.coachu.org
טלפון: 09-7655592 פקס: 09-7660640

 בקרו בליקדין שלנו

 קראו את הבלוג שלנו

 הצטרפו לדף הפייסבוק שלי

עד כמה הארגון שלכם מאושר?

ה- 20 במרץ 2013, סימן את היום הבינלאומי הראשון של אושר. תאריך זה נקבע על ידי האו"ם בהשתתפות נציגי ממשלות, כלכלנים, חוקרים, ומנהיגים עסקיים ורוחניים מכל רחבי העולם. זה היה בחסות בהוטן, מדינה קטנה, אך בעלת חזון המשתמשת במדד האושר הלאומי הגולמי (GNH) במקום התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) כדי למדוד את התקדמותה.

מלך בהוטן, תיאר את מדד ה-GNH כמו "הגשר בין ערכי יסוד של חסד, שוויון ואנושיות והמרדף ההכרחי של צמיחה כלכלית". הוא מדבר, כמובן, על הקשר המתועד היטב בין רווחה (wellbeing ) ופרודוקטיביות - קשר גומלין שצריך לעניין את המנהיגים העסקיים באותה מידה שהוא מעניין מנהיגים פוליטיים. מחקרים בנושא זה הבהירו כי עובדים מאושרים ומעורבים, טובים לארגון. הוכח כי לעובדים מאושרים בריאות טובה יותר, הם יותר יצירתיים, מגיעים לתוצאות טובות יותר, והם מוכנים ללכת צעד נוסף. מה עוד, האושר הוא מדבק; האושר יוצר ספירלה שמובילה למעורבות נוספת.
אז איך אתם יכולים ליצור ארגונים מאושרים יותר?
עלינו להבהיר מה הכוונה ב-"מאושרים" כדי לענות על השאלה.
פסיכולוגים בדרך כלל מזהים אושר על ידי שלושה סוגי צרכים אנושיים ודרכים המייצרות אושר אצל אנשים מטיפוסים שונים:
1. סוג אושר המכונה לעתים קרובות הדוניה (hedonia) ,המבוססת על המילה היוונית עונג. מייצג את ה"חיים המענגים", הכוללים חוויות חיוביות: שביעות רצון והנאה חושית.
2. הסוג השני הוא ה"חיים המעורבים", או אודמוניה .(eudaimonia) היוונים הקדמונים האמינו ב"דאימון" רוח שתנחה אותך לכיוון הגורל שלך; משמעות המילה דאמיון היא גם גאון. החיים המעורבים מתייחסים ליכולתו של אדם להשתמש ביכולות ה"גאונות" האישיות שלו – מיצוי הייחודיות והכישורים שלו באופן אופטימלי.
3. הסוג השלישי הוא ה"חיים המשמעותיים", המתייחס לרצון להיות חלק ממשהו גדול יותר מעצמך- להשתייך ולתרום למוסד שיש לו מטרה.

הבנת שלושת סוגי הדרכים ליצירת אושר אצל אנשים : עונג, מעורבות, ומשמעות - חשובים לכם המנהלים כדי לאפיין את עובדיכם ולהבין מהם המקורות המוטיבציוניים שלהם, מה מניע אותם ?

כדי להבין האם הארגון שלכם מאושר ומלא מוטיבציה נציין כדוגמא מספר שאלות חשובות שכל מנהל צריך לשאול את עצמו:
1. האם העובדים שלי מאושרים בארגון ועד כמה?
2. מהן התנהגויות האופייניות לעובדים ומה הן מעידות על רמת המעורבות והמוטיבציה?
3. האם העובדים שלי נהנים ממערכות היחסים שלהם בעבודה ומסביבת העבודה שלהם?
4. האם העובדים שלי נמצאים בתפקידים הנכונים - המתאימים לכישורים שלהם ומספקים להם אתגר?

אם אינך יודע לענות במדויק על שאלות כאלה ודומות להן חשוב לרגע :
מהן העלויות הכלכליות של עובדים לא מאושרים וחסרי מוטיבציה?
שער בנפשך מהו המחיר היקר שאתה משלם על חוסר היכולת לדעת את מדדי ההון האנושי והאושר של הארגון שלך?
שאלות אלה הן קריטיות ומהותיות להמשך קיומו של כל ארגון, לא כל שכן להצלחתו והתפתחותו.
על מנת שתוכל לענות על שאלות אלו, פיתחנו עבורך את מדד האושר הארגוני -©GOHA:
General Organizational Happiness Assessment
ואת מדד ©GHCA:
General Human Capital Assessment.

מנהלים יקרים, אנו כאן כדי לסייע לכם למדוד את ההון האנושי בארגונכם (©GHCA ) ואת האושר הארגוני (©GOHA) ולהטמיע בארגון תהליכים בוני אושר ויוצרי מוטיבציה ומעורבות, פנו אלינו.

המאמר מבוסס על כתבתה של Susan David ב-Harvard Business Review

בברכה,
איילה פינקוייס וצוות היועצים של coachvision
אסטרטגיה, יעוץ, פיתוח אישי וארגוני (.P.M.A)



מייל: Cvorg1@gmail.com

לקבלת מאמרים הרשמו באתר שלנו:
www.coachu.org
טלפון: 09-7655592 פקס: 09-7660640

 בקרו בליקדין שלנו

 קראו את הבלוג שלנו

 הצטרפו לדף הפייסבוק שלי